פעם זה היה זהב. אחר כך נפט. היום יש בעולם משאב חדש ויקר ערך: קוראים לו תשומת לב. חברות הדיגיטל כורות את הקשב שלנו, סוחרות בו לכל המרבה במחיר ומרוויחות עבורו כמות עצומה של כסף. תשומת הלב האנושית מצטמצמת וכולנו משלמים על זה ביוקר.

אודות
התנועה

מטרתנו לקדם מהפכת קשב שתאפשר לנו למקסם את היתרונות שהטכנולוגיה הדיגיטלית מעניקה לנו, תוך צמצום ההשלכות החברתיות ההרסניות והסגולות האנושיות שהיא גוזלת מאיתנו, כחברה וכפרטים.

 

ספרו החשוב של מיכה גודמן עורר אותנו לייצר מענה לסוגיית הקשב המהותית, ולפעול בכדי לקדם מערכת יחסים בריאה ומיטיבה יותר בין בני האדם לטכנולוגיה הדיגיטלית.

תנועת "מהפכת הקשב" מבקשת לעורר מודעות לנזקים הפוליטיים והנפשיים של תעשיית תשומת הלב, ולפתח את הפתרונות המתאימים כדי להתמודד עם נזקים אלו. טכנולוגיה דיגיטלית ויתרונותיה כאן כדי להישאר. אין אנו שואפים להתנזר ממנה, אלא להחזיר את השליטה של בני האדם עליה. אנו פועלים עם עשרות ארגונים מכלל הסקטורים שבחרו להיות שותפים למהפכת הקשב. עסקים וארגונים חברתיים, רשויות מקומיות, חברות טכנולוגיה והייטק, בתי"ס והנהגות הורים, תנועות נוער, מכינות קדם צבאיות, מסעדות וקהילות רבות נוספות.

מטרות התנועה

מיכל שפרון זכריה

מיכל שפרון זכריה- מנהלת פרויקטים חברתיים, עובדת כיום בארגון מעוז. בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בפסיכולוגיה תעסוקתית-ארגונית מהמכללה האקדמית תל אביב-יפו. בוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. 

בתפקידיה השונים ניהלה פרויקטים חברתיים במגזר השלישי , בינהם: ניהול תכנית  "מחסות לעצמאות" –  תוכנית ארצית לליווי בוגרי חסות הנוער של עמותת עלם ומשרד הרווחה ,פיתוח תוכניות הכנה לאזרחות לחיילים מאוכלוסיות מוחלשות וחברת צוות הנהלה במעון לנוער מחוסר קורת גג.  כמו כן הייתה שותפה בפורום ארגוני צעירים, ובו עסקה בקידום מדיניות ובהנגשת שירותים עבור צעירים בסיכון. 

מיכל הצטרפה לפורום המוביל של מהפכת הקשב, מתוך שאיפה לחולל שינוי בנושא זה בארגונים שונים בישראל . 

מיכל מתגוררת  בנס הרים, נשואה ליחיאל ויחד הם מגדלים שלוש בנות.

שני ג'רבי

שני עוסקת בתחום התקשורת בדיגיטל ומתמחה בעבודה עם קהילות, מאמינה בכוחם של קבוצות לעשות שינוי ולחזק את החברה הישראלית. סיימה תואר ראשון בעבודה סוציאלית במסלול הקהילתי באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במנהל עסקים (MBA) במגמה למנהיגות חברתית של קרן מנדל באוניברסיטת בן גוריון. בוגרת תכנית בית מדרש 'קולות' למובילי קהילות ותכנית 'אלול' של 'בית פרת – מדרשה ישראלית'. למדרשה הצטרפה ב-2011 ומילאה תפקידי הובלה שונים, בין השאר כראשת ארגון הבוגרות והבוגרים הפעיל והיצרני.

כיום שני היא חלק מהפורום הניהולי של 'בית פרת' ומנהלת תחום וצוות התקשורת והדיגיטל במדרשה. מתוך עיסוק ברזי עולם הדיגיטל מכירה מקרוב את הכוחות הפועלים מאחורי הקלעים, מאמינה בצורך הקיים בהגברת המודעות לכבוד הנדרש לקשב של הקהל במדיה.

מיכל אסולין

מיכל מנהלת את תחום הפיתוח החברתי ב"בית פרת – מדרשה ישראלית". היא אחראית על שלל הפרויקטים והיוזמות שפונים להשפעה רחבה וחיובית על החברה הישראלית (ביניהם "עשרת ימי תודה" ו"בית המדרש לחינוך יהודי").

בעבר ניהלה תכניות חינוכיות ועסקה בפיתוח תוכן, תהליכי הדרכה ולמידה ("בשביל" מבית האגודה להתנדבות, "נישאים ברוח", תכניות 'אלול' ו'מבוע' של "בית פרת"). כמו כן שימשה כיועצת ארגונית ב"שדה לפיתוח ארגונים טובים", במסגרת זו ליוותה מנהלים כיחידים ובקבוצות, תהליכים ארגוניים של שינוי מבני, עיצוב הגדרות תפקידים וכתיבת תכניות עבודה שנתיות. 

כיום חברת צוות בתנועת "מהפכת הקשב" מתוך הכרת הטוב שהספר ואדוותיו הביאו לחיה, ורצון לזכות עוד רבות ורבים במתנות שיאפשרו נוכחות אמתית וקשרים בין-אישיים עמוקים.

מיכל היא מושבניקית מהצפון, נשואה לאורי, אוהבת לכתוב, לרקוד, לבשל, לארח ולצחוק.

בוגרת תואר ראשון במחשבת ישראל והיסטוריה (האונ' העברית) ותואר שני בייעוץ ארגוני (אונ' בר אילן).

אורי נבו

אורי בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית. סטודנט לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית. את התזה שלו מקדיש לחקר פסיכולוגיה של קונפליקטים בין-קבוצתיים.

בוגר תכנית אלול של 'בית פרת – בית מדרש ישראלי', ושימש כחבר צוות בתכנית.

הקים ומנהל כיום בר סטודנטיאלי בירושלים, ה"ברשץ". הבר הראשון שמציע להפקיד טלפונים ניידים, במטרה לאפשר חווית בילוי ללא מסכים. 

שותף בפורום המוביל של מהפכת הקשב. אחראי על הפעילים בעמותה, ומרצה מטעם התנועה.

אסף גרנות

 

אסף הינו איש חינוך ויזם חברתי עם ניסיון של 15 שנים בתחום. ייסד את תכנית בשביל, המעצימה בני נוער ומקדמת מעורבות חברתית משמעותית בעשרות תיכונים. ניהל את התכנית כשבע שנים, בהן השפיעה על עשרות אלפי תלמידים ומוטבים מכלל המגזרים וזרמי החינוך. 

אסף הינו בוגר של תכנית המצטיינים 'רביבים' באוניברסיטה העברית, להכשרת מורים למקצועות היהדות בחינוך הממלכתי. בתפקידו האחרון, שימש כמורה למחשבת ישראל בתיכון הראל במבשרת-ציון.   
בוגר תכניות המנהיגות של 'בית פרת – בית מדרש ישראלי', ואף שימש כחבר צוות בארגון.

בשנים האחרונות אסף מרצה, מלמד ומנחה במגוון ארגונים ופוגש בכל שנה מאות חניכי מכינות קדם-צבאיות, בני נוער ותלמידים, סטודנטים, מורים וצוותים בעמותות וארגונים חברתיים ועסקיים וכו'. הקורסים, ההרצאות והסדנאות של אסף עוסקות ביזמות חברתית ואקטיביזם, זהות ויהדות חילונית, גבריות, חינוך ועוד. 

אסף מוביל את תנועת 'מהפכת הקשב' מתוך מטרה לייצר מערכת יחסים בריאה ומיטיבה יותר בין בני-אדם לטכנולוגיה דיגיטלית. בתפקידו הוא מתמקד בהטמעת נורמות מגבירות קשב בארגונים ומוסדות בישראל.

קרן אפלבאום-ריף

קרן היא יזמת חברתית הפועלת בירושלים מתוך חזון קהילתי.
בוגרת תואר ראשון במחשבת ישראל ותואר שני בחינוך יהודי באוניברסיטרה העברית, בוגרת תכנית הרבנות הישראלית וכיום עמיתה בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית.

קרן היא ממייסדי 'בית פרת -מדרשה ישראלית', אחראית על פיתוח המדרשה והמבנה הארגוני שלה ב-15 השנים האחרונות. בין היוזמות המשמעותיות לה נמנים: 'עשרת ימי תודה', בתי המדרש הקהילתיים בירושלים ובתל אביב, בית הכנסת הישראלי של 'בית פרת', קהילה שכונתית, מנהג קריאת מגילת העצמאות בטעמים, ותכנית הכשרת המורים – 'בית פרת להוראה' – לפיתוח חינוך יהודי לא מגזרי. קרן שותפה בהקמת תנועת מהפכת הקשב ופועלת בעיקר בתחום אמנות ההורים והמרחב הקהילתי.

קרן גרה בשכונת קטמונים בירושלים, נשואה למשה ואמא לנעמי, מתן ועדן.

חנן רובין

חנן נולד בירושלים בפורים 1982. מספרים שאמא שלו לא הצליחה להגיע לבית החולים, כי באותם רגעים בדיוק נפטר הרב צבי יהודה קוק, ובכלל זה היה פורים, אז כולם רקדו סביב המכונית כשהם שיכורים, ומתוך האירוניה הזו למד חנן שהעולם הזה זקוק, בעיקר, להומור בריא.

אבל הומור אף פעם לא היה הצד החזק שלו, ולכן חנן פנה לתחום החברתי. במשך שנים הקים, ניהל והיה שותף למספר ארגונים גדולים חברתיים בישראל ובעולם: 'התעוררות בירושלים', 'הכובע ההפוך', 'רוח חדשה בארגון המורים', ו'דרך ארץ'. חנן גם ניסה לקנות לעצמו יוקרה בכך שהשתלב בעולם האומנות והוא חבר הועד המנהל של 'מוזיאון ישראל' ו'בין שמיים לארץ'.

בשלב מסויים ניסה את מזלו במרחב הפוליטי ובאופן מדהים הניסוי היומרני והתמים של תנועת צעירים הצליח. חנן שימש כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם תנועת התעוררות וזכה להחזיק בתיק הצעירים, המשפחות והסטודנטים ולהיות יו"ר ועדת התמיכות העירונית שתקצבה ארגונים בירושלים ב100,000,000 ש"ח בשנה.

הוא הוביל רפורמות במרחבים הציבוריים ויצר שינוי באופן שבו מתכננים ומבצעים גני משחקים, שינה את שיטות התקצוב בעירייה ובשבתו בוועדת תכנון ובנייה היה שותף להחלטות משמעותיות (שהרגיזו את ממשלת ארה"ב) בדבר סגירת מרפסות בשכונת הר חומה.

לאחר זמן מה החליט לנסות לשלב בין המרחבים החברתיים פוליטיים למרחבים העסקיים טכנולוגיים ומאז ועד היום הוא נחשב למומחה בתחום זה. בין החברות שאת חלקן ייסד ומשמש בהן כשותף ניתן למצוא את riseup, donateit, canga, עמק להר, שומרי הדרך ועוד. כל החברות קמו על מנת לתת פתרון טכנולוגי לבעיה חברתית בישראל, ושווין המוערך הינו מאות מיליוני דולרים.

בזמנו הפנוי חנן אוהב להטריל את המערכת. בין אם צריך למנוע הקמה של משרפת פסולת, להעביר את רפורמת הבנקאות הפתוחה, להביא לרפורמה בביטוח הסיעודי, לתכנת אלגוריתם שייחפש כרטיסי טיסה זולים, לשנות את מערך הכשרויות בפסח או סתם לדאוג לשידורי האולימפיאדה הפרא-אולימפית – חנן יהיה שם.

ב'מהפכת הקשב' חנן רואה את ההזדמנות לייצר את המוצר הגדול מכולם. את זה שיעשה את השילוב הנדיר בין החברתי טכנולוגי – בכך שיגן על החברתי מהטכנולוגי. הוא מוביל את צוות ה TLT ושותף מלא להנהגת התנועה.

מוטו לחיים: אל תקחו יותר מידי ברצינות את הפסקאות שאנשים כותבים על עצמם.

שותפים למהפכה