מלחמת האחים הפנים ישראלית, שהגיעה לשיאה בחודשים האחרונים קיטבה את החברה הישראלית, החלישה אותה והציבה אותנו חשופים ופגיעים מול אויבים מבחוץ. התפרצות מחודשת של מלחמת אחים כעת, בעודנו במצב מלחמה, עשויה להוות איום אסטרטגי על החברה בישראל.

ישראל במלחמה.

החזית העיקרית שלה מתנהלת כרגע ברצועת עזה, וכולנו חוששים מהתלקחות הלחימה גם בזירות נוספות. אך חשש לא פחות מפחיד הוא התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים הפנים ישראלית, שהגיעה לשיאה ב- 9 החודשים האחרונים.

אנו מבינים כיום, עד כמה הקיטוב ומלחמת האחים החלישו את החברה הישראלית והציבו אותנו חשופים ופגיעים מול אויבים מבחוץ. התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים כעת, בעודנו במצב מלחמה (או מיד אחריה), עשויה להוות איום אסטרטגי על החברה בישראל.

מקיטוב אידיאולוגי לקיטוב רגשי

עם ישראל התאפיין תמיד בשיח פוליטי ער, רווי מחלוקות מהותיות. שיח מסוג זה הוא שיח רצוי אשר מאפיין חברה בעלת מעורבות אזרחית ופוליטית גבוהה. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שהשיח התדרדר עד כדי בלימת היכולת האמיתית לדון זה עם זה על עתיד משותף הרצוי לכולנו.

מבחן "ארוחת השישי" יכול להוות נייר לקמוס למציאות חדשה ומסוכנת זו, כשיותר ויותר ישראלים לא מצליחים לדבר אחד עם השנייה. לא רק עם אנשי "המחנה" הנגדי, אלא אף לא עם בני משפחתנו בשולחן האוכל. אנו מזהים מעבר מסוכן ממחלוקות וקיטוב אידיאולוגי על דעות לקיטוב רגשי, אשר גורם לנו לשנוא בני אדם וקבוצות שלמות לאור דעותיהם.

השפעת הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית על הקיטוב

תהליכי קיטוב מושפעים מן התהודה והנרמול שמקבל הקול המייצג זעם, חרדה או האשמה, על פני הקול המתון. זירת השיח הדיגיטלית היא זירת התגוששות חסרת רסן ומוסר חברתי, המחבלת בערכי השיח והמחלוקת המקובלים ומכחידה אותם מן הזירה הדיגיטלית ומשאר המרחבים המשותפים שאנו חולקים.

אנו מבינים ומזהים את ההשפעה העצומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית בכלל והרשתות החברתיות בפרט על המלחמה החיצונית ומלחמת האחים הפנימית. האלגוריתם עליו מבוסס המודל הכלכלי של תעשיית תשומת הלב כולא אותנו בתיבות תהודה המייצרות אשליה שאנו אוחזים בדעת הרוב שהאחר אינו תופס את אמיתותה. האלגוריתם מתעדף ומציף אותנו בעמדות קיצוניות, ובמידע מעורר זעם, חסר בסיס או שקרי.

כתוצאה מכך אנו צורכים מידע ותוכן שאינם מביאים לתחושת לכידות או קרבה, אלא דווקא לפירוד, למחנאות ולקיטוב רגשי. קיטוב אשר שוחק אצלנו האזרחים, את תחושת הביטחון הבסיסית בהשתייכות שלנו לחברה אזרחית-לאומית אחת.

משבר להזדמנות

ב-7 באוקטובר כולנו חווינו את הזעזוע של השבת השחורה, שהציפה אותנו רגשית ויצרה טראומה לאומית חדשה. ההירתמות המהירה והמסירות של מאות אלפי אזרחים למשימות בחזית ובעורף האירה תופעה גדולה ומעוררת תקווה: אחרי תקופה ארוכה של מלחמת אחים קרה, אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתחושת הלכידות החברתית.

אך האם מלחמת האחים נמצאת רק במצב של הפסקת אש, או שהיא באמת הסתיימה?

המשימה שלנו היא למנוע את התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים. בפרט בזמן מלחמה, וגם אחריה.

לשם כך אנו מובילים בימים אלה מהלך אסטרטגי לעיצוב מחדש של נורמות השיח וההתנהגות בישראל. עלינו ללמוד מחדש לדבר ולתקשר אחד עם השנייה, גם כשאנחנו לא מסכימים. במרחב הדיגיטלי הנפיץ כמו גם במרחבים הפיזיים של התקשורת הבין-אישית. להחזיר את הקשב והאמון של הישראלים זה בזו, ברצון שלנו לחיות ולגדל את ילדינו כאן בבטחה, בשלום ובשמחה.

רוצים לקחת חלק במהלך? הצטרפו אלינו כאן!

הרצאות וסדנאות
בנושא קיטוב

*אזהרת טריגר* - קיטוב

הרצאה חדשה!

כיצד הפכו הרשתות החברתיות והאמצעים הדיגיטליים, שנועדו לחבר בינינו, דווקא לזרז החזק ביותר לקיטוב החברתי אותו אנו חשים? בהרצאה נכיר את ההשלכות הלא מתוכננות של המהפכה הדיגיטלית, ונלמד מה ניתן לעשות כדי לחזק את הלכידות החברתית שלנו.

קיטוב חברתי בעידן AI

סדנה חדשה!

סדנה להערכת איכות ומהימנות המידע אליו אנחנו חשופים. נלמד מהם העקרונות לצריכת מידע דיגיטלי איכותי, וכיצד ניתן למיין ולהעריך אינפורמציה בעידן המידע, הפייק ניוז וה-AI. הסדנה מעניקה כלים לצריכה אחראית של מידע דיגיטלי.

מנהיגות בעידן דיגיטלי

סדנה חדשה!

הסדנה תבחן כיצד העידן הדיגיטלי מגדיר מחדש את תפקידם של מנהיגים חינוכיים ואחרים במרחבים החדשים שנוצרו. ננסח נורמות התנהגות במרחבים הדיגיטליים, נדון ונתרגל כלים להתנהלות אישית.

ישראל במלחמה.

החזית העיקרית שלה מתנהלת כרגע ברצועת עזה, וכולנו חוששים מהתלקחות הלחימה גם בזירות נוספות. אך חשש לא פחות מפחיד הוא התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים הפנים ישראלית, שהגיעה לשיאה ב- 9 החודשים האחרונים.

אנו מבינים כיום, עד כמה הקיטוב ומלחמת האחים החלישו את החברה הישראלית והציבו אותנו חשופים ופגיעים מול אויבים מבחוץ. התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים כעת, בעודנו במצב מלחמה (או מיד אחריה), עשויה להוות איום אסטרטגי על החברה בישראל.

מקיטוב אידיאולוגי לקיטוב רגשי

עם ישראל התאפיין תמיד בשיח פוליטי ער, רווי מחלוקות מהותיות. שיח מסוג זה הוא שיח רצוי אשר מאפיין חברה בעלת מעורבות אזרחית ופוליטית גבוהה. עם זאת, בשנים האחרונות נראה שהשיח התדרדר עד כדי בלימת היכולת האמיתית לדון זה עם זה על עתיד משותף הרצוי לכולנו.

מבחן "ארוחת השישי" יכול להוות נייר לקמוס למציאות חדשה ומסוכנת זו, כשיותר ויותר ישראלים לא מצליחים לדבר אחד עם השנייה. לא רק עם אנשי "המחנה" הנגדי, אלא אף לא עם בני משפחתנו בשולחן האוכל. אנו מזהים מעבר מסוכן ממחלוקות וקיטוב אידיאולוגי על דעות לקיטוב רגשי, אשר גורם לנו לשנוא בני אדם וקבוצות שלמות לאור דעותיהם.

השפעת הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית על הקיטוב

תהליכי קיטוב מושפעים מן התהודה והנרמול שמקבל הקול המייצג זעם, חרדה או האשמה, על פני הקול המתון. זירת השיח הדיגיטלית היא זירת התגוששות חסרת רסן ומוסר חברתי, המחבלת בערכי השיח והמחלוקת המקובלים ומכחידה אותם מן הזירה הדיגיטלית ומשאר המרחבים המשותפים שאנו חולקים.

אנו מבינים ומזהים את ההשפעה העצומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית בכלל והרשתות החברתיות בפרט על המלחמה החיצונית ומלחמת האחים הפנימית. האלגוריתם עליו מבוסס המודל הכלכלי של תעשיית תשומת הלב כולא אותנו בתיבות תהודה המייצרות אשליה שאנו אוחזים בדעת הרוב שהאחר אינו תופס את אמיתותה. האלגוריתם מתעדף ומציף אותנו בעמדות קיצוניות, ובמידע מעורר זעם, חסר בסיס או שקרי.

כתוצאה מכך אנו צורכים מידע ותוכן שאינם מביאים לתחושת לכידות או קרבה, אלא דווקא לפירוד, למחנאות ולקיטוב רגשי. קיטוב אשר שוחק אצלנו האזרחים, את תחושת הביטחון הבסיסית בהשתייכות שלנו לחברה אזרחית-לאומית אחת.

משבר להזדמנות

ב-7 באוקטובר כולנו חווינו את הזעזוע של השבת השחורה, שהציפה אותנו רגשית ויצרה טראומה לאומית חדשה. ההירתמות המהירה והמסירות של מאות אלפי אזרחים למשימות בחזית ובעורף האירה תופעה גדולה ומעוררת תקווה: אחרי תקופה ארוכה של מלחמת אחים קרה, אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתחושת הלכידות החברתית.

אך האם מלחמת האחים נמצאת רק במצב של הפסקת אש, או שהיא באמת הסתיימה?

המשימה שלנו היא למנוע את התפרצותה המחודשת של מלחמת האחים. בפרט בזמן מלחמה, וגם אחריה.

לשם כך אנו מובילים בימים אלה מהלך אסטרטגי לעיצוב מחדש של נורמות השיח וההתנהגות בישראל. עלינו ללמוד מחדש לדבר ולתקשר אחד עם השנייה, גם כשאנחנו לא מסכימים. במרחב הדיגיטלי הנפיץ כמו גם במרחבים הפיזיים של התקשורת הבין-אישית. להחזיר את הקשב והאמון של הישראלים זה בזו, ברצון שלנו לחיות ולגדל את ילדינו כאן בבטחה, בשלום ובשמחה.