חוסן דיגיטלי
בזמן חירום או מלחמה כולנו מרגישים את הצמא לעוד מידע. את הדחף לשהות צמוד למסך. את הצורך הלא נגמר לראות, לקרוא, לשמוע, להבין.
כיצד ניתן להפוך את מיקוד הקשב שלנו למקור כוח וחוסן?
כשאנחנו מרגישים סכנה, אנחנו רוצים לדעת כמה שיותר, להיות קרובים לאמת, לעובדות, לנתונים. ממש כמו כשאנחנו מקבלים בשורה קשה על אבחנה רפואית.
זו תגובה טבעית למצב חירום.
הרצון במידע הוא צורך אנושי בריא, המאפשר לנו להגיב נכון, לאגור אנרגיה ולגייס משאבים כדי להתמודד.
אך בעידן הדיגיטלי, הדחף הנורמטיבי הזה עלול להפוך אותנו חשופים מאד לתגובה רגשית טראומטית המחלישה את החוסן הרגשי והפיזיולוגי שלנו.
מודעות לאופן שבו אנו צורכים מידע בשעת חירום היא חלק ממערך ההגנה והאחריות האישית, ההורית והחברתית שלנו!
ריכזנו עבורכם מידע שימושי הכולל המלצות לשמירה על צריכת מידע מבוקרת ומוגנת.
הרצאות
וסדנאות
צבא ההגנה לתודעה
הרצאה חדשה!
על המלכוד הדיגיטלי שנוצר בזמן מלחמה. ההרצאה עוסקת בשאלות: איך המוח שלנו ושל הילדים שלנו מגיב לתוכן דיגיטלי מהחזית? מה זאת טראומה משנית? איך אפשר לשמור על תודעה מוגנת וחוסן? ועוד…
החמ"ל המוחי
סדנה מעשית חדשה!
הסדנה מציעה היכרות עם הקשב שלנו, המבנים המוחיים המשפיעים עליו והאופן שבו הוא מגיב לכל מה שסביבנו. נכיר כיצד לזהות את דפוסי הפניית הקשב שלנו, להשפיע עליהם ולהפוך את הקשב שלנו לכוח – במיוחד בעיתות חירום.
הכשרה לצוותים חינוכיים
אנחנו מזמינים צוותים חינוכיים להכיר מקרוב את הקשר שבין התפתחות רגשית, טראומה, חוסן וחשיפה למדיה דגיטילית בעת מלחמה.
המלצות דיגיטליות
לשעת חירום
מה חשוב לדעת?
מה אפשר לעשות?
בזמן חירום
מה חשוב לדעת?
מה חשוב לדעת?
צריכת מידע מבוקרת הינה מערך ההגנה הדיגיטלי שלנו.
כמו שלא שוחים בחוף ללא מציל, כך לא מפקירים את התודעה שלנו למרחבי מידע לא מוגנים!
1.
פוסט טראומה של הצופה מהצד:
חשיפה לאסון קיומי כעד, דרך מידע או סרטון, עלולה לייצר תסמינים פוסט טראומטיים מלאים. כאלה שיביאו לירידה תפקודית לאורך זמן.
2.
את הנראה אין להשיב!
מראות מעוררי חרדה שאנו חשופים אליהם ויזואלית, מותירים אצלינו רושם רגשי, עצבי וגופני. קשה מאוד לשכוח אותם, גם כעבור זמן!
3.
פגיעה באמפתיה:
הצפיה באסון קיומי של אדם אחר, נובעת מאמפתיה ורצון לעזור או לשרוד – אך פעמים רבות היא גורמת לכהות חושים וירידה בחמלה.
4.
עוברים לפעולה:
חשיפה פאסיבית למידע מעורר חרדה, מייצרת תנאים להיווצרות טראומה משנית. יוצאים מהמסך – מתחילים לעשות מה שניתן!
מה אפשר לעשות?
מה אפשר לעשות?
צריכת מידע מבוקרת הינה מערך ההגנה הדיגיטלי שלנו.
איפה?
בוחרים איפה לצרוך מידע
צורכים מידע בערוצים בהם יש רגולציה על העברת מידע הולם ובדוק – ערוצי חדשות רשמיים.
איך?
בוחרים איך צורכים מידע
הרבה מן המידע מועיל לנו גם אם נחשף אליו רק דרך שמע. מראות קשים לא הופכים אותנו לבקיאים יותר, הם מחלישים אותנו.
כמה?
בוחרים כמה מידע צורכים – מרכזים את צריכת המידע לכמה פעימות יומיות. לא צורכים מידע ברקע באופן רצוף לאורך היום.
מי?
בוחרים מי צורך מידע –
בוחרים באופן אחראי כהורים, מה אנחנו מאפשרים לילדים ונוער לראות או לשמוע.
בזמן חירום
המלצות לצריכת חדשות בזמן חירום:
צריכת מידע לא מבוקרת יכולה לגרום לפגיעה קשה בחוסן הנפשי שלנו.
ריכזנו עבורכם 6 המלצות פשוטות לצריכת חדשות מודעת בזמן חירום:
גבולות
הגבילו את צריכת החדשות לשלושה עדכונים קבועים ביום. הגבילו את אורך העדכון ל-15 דק'.
מרחב
הגדירו מרחבים בבית, ברכב או בעבודה בהם אינכם צורכים חדשות בכלל.
מקור
בחרו מקור חדשות אחד שאליו אתם נחשפים. נסו לא לשוטט בין מקורות שונים.
התראות
כבו את התראות עדכוני החדשות. מנו מישהו שיעדכן אתכם אם יש צורך דחוף.
שיח
נסו לצמצם את הדיונים על עדכוני החדשות ואת שיח הדיעות המתלווה אליהם.
תנועה וטבע
במידת האפשר, הקדישו זמן לתנועה במרחבים טבעיים. הקפידו לא לצרוך חדשות ולהיות קשובים לסביבתכם.
